Ran Bar-Zik

Ran Bar-Zik

@barzik.bsky.social

Senior software architect at CyberArk. Tech journalist at TheMarker. Author of hebdevbook.com, Blogger at internet-israel.com. Opinions are my own. my mail: info@bar-zik.com

2.3K followers147 following4.9K posts

מצד אחד הראש עסוק בפרצות האבטחה. מצד שני... השתמשתי בהיוריסטיקות של אבוט והראש שלי מתפוצץ מרעיונות. עכשיו הסורקים שלי עובדים שעות נוספות בשאיבת מידע ונראה מה נפיק.

ההלם והתדהמה בקרב אנשים ונשים כאשר אני אומר שאני מסרב להעזר ב-LLM לכתיבת עבודות ואפילו יצירת תקצירים...

אני לא יכול עוד לחשוף את זה אבל בימים האחרונים השתמשתי בידע שנלקח ממאמרים אקדמיים סוציולוגיים כדי למצוא כשל הנדסי משמעותי במערכת ממוחשבת. לא הייתי יכול לראות את זה בלי סוציולוגיה. שלא לדבר על לתקן את זה. חזוס, הולך להיות מעניין מאד בתקופה הקרובה.

רגע, הולך להיות מעניין *לי*. זה משהו במסגרת העבודה הרגילה שלי כארכיטקט תוכנה. לא אבטחת מידע ובושות.

Ran Bar-Zik reposted

הצאצאים הביאו את היה יהיה בציר 2026 הספקתי לקרוא רק את הספורים המצויינים של @liori.bsky.social ו- @barzik.bsky.social מבלי לספיילר מאוד מעניין לראות את השימוש של שני הסופרים בביוגרפיה האישית בתוך הספורים לסכום ספורי מד"ב כיפיים שמשתמשים במד"ב לאמירה אקטואלית וכל הכבוד ל- @ehmaimon.bsky.social

כשבהיתי בנופים המהממים מהאחוזה שאני שוהה בה בקחתי בגיאורגיה, נזכרתי שהיה מישהו ברשת אחרת שלרלר ”מה לכם ולגולה??? גם אצלנו בשומרון יש פינות חמד!“ והביא כראייה איזו בריכת בטון דלוחה באמצע הר טרשים מלא קוצים וחרולים.

- על סיפון חללית השמנטרפרייז - קפטן בר-זיק! הבורג חזרו בזמן לכדור הארץ לשנת 2024 כדי לגרום לפוטין לנצח במלחמה נגד אוקראינה! אך שדה עיוות הזמן נותר פתוח, אנחנו יכולים לנסוע בזמן ולסכל את משימתם! - מעולה! אנחנו נטוס לשנת 1977! קפטן? אנחנו יכולים לבחור פעם אחת את התאריך! אל תענה לי!!! 1977 אמרתי!!! <<

View full thread

- משרדו של אילן גולדהירש, משרד האוצר, תל אביב, 1977 - - מר גולדהירש? הי, סליחה, אני בדיוק בהפסקת הצהריים שלי. - לא יכולתי שלא להבחין שאתה כותב שיר חדש. כן, זה עבור יהורם גאון. אדוני, מה אתה עושה עם הדג? - הדג מוטח שוב ושוב בפרצופו של מר גולדהירש - - לא היית בפריז! גם לא ברומא!!! שקרן ארור!!! - >>

- סיפון חללית השמנטרפרייז - קפטן? כולך מלא בדם! ואיפה הדג?!? האם סיכלת את מזימת הבורג? - עשיתי משהו יותר חשוב. מה יכול להיות יותר חשוב מהצלת כדור הארץ?!? - סגרתי את החשבון של סב סב סבי רן בר-זיק. ”אין יפה כארץ ישראל“ עלק!!! איך הוא יכול היה לכתוב את זה בעולם שבו יש נופים כאלו בגיאורגיה!!!

- על סיפון חללית השמנטרפרייז - קפטן בר-זיק! הבורג חזרו בזמן לכדור הארץ לשנת 2024 כדי לגרום לפוטין לנצח במלחמה נגד אוקראינה! אך שדה עיוות הזמן נותר פתוח, אנחנו יכולים לנסוע בזמן ולסכל את משימתם! - מעולה! אנחנו נטוס לשנת 1977! קפטן? אנחנו יכולים לבחור פעם אחת את התאריך! אל תענה לי!!! 1977 אמרתי!!! <<

- חללית השמנטרפרייז, שנת 1977 - - סקוטי, שגר אותי לתל אביב, משרד האוצר. קפטן בר-זיק! איך זה יעזור לסכל את מזימתם של הבורג?!? הם משנים את ההיסטוריה! - עוד מילה אחת ואני משווק אותך אל מנעל האוויר הקרוב! ותביא לי דג טרוטה גדול וקפוא מהרפליקייטור! קפטן...? - אל תענה לי אמרתי!!!! >>

- תל אביב, משרד האוצר, צהריים של שנת 1977 - - אני צריך את משרדו של מר גולדהירש בבקשה. אדוני, מר גולדהירש לא מקבל קהל ובטח לא אדם לבוש בבגדים צמודים ואוחז בדג מופשר למחצה. - בגין שלח אותי. אם לא תכניס אותי, כולכם תחפשו עבודה מחר וכרטיס המפלגה יעזור לכם! קומה 3. אנא, מנע מהדג לטפטף על הלילינאום. >>

אז במסעדת פיין דיינינג בטיבליסי. שדורשת הזמנת מקום מראש והפקדת פיקדון (שלא ניתן להפקיד מישראל ומדינות נוספות) והשתמשתי בידע בסוציולוגיה כדי לבצע הזמנה. כיאה ליום הקדוש אכלתי טלה בחלב אימו. (לא באמת אימו).

בת הזקונים שלי: אבא, יש לך מכשיר טלפון ספייר? אני: בטח, קחי גם ברנר סים מהקופסה. בתי: You are da real MVP❤️ יעל: יאנוש קורצ'אק המודרני, שאלת אותה למה היא צריכה את זה? 😡 אני:בתי, למה את צריכה את זה? בתי:בבית הספר דורשים מאיתנו להפקיד את הסמארטפון אז אני נותנת להם ברנר פון. אני: בת של אבא ❤️ יעל:😡🤬

ובנימה רצינית יותר: סמארטפון לילדים זה רעיון רע. א-ב-ל עם בני נוער זה שונה ובגיל 15 לקחת מהם טלפון נייד זה בעייתי במיוחד במערכת חינוך אלימה מאד שבה כבר נדרשתי לשלוח חלק מהבנים שלי ללוות אותה ואת חברות שלה ולהראות נוכחות. מי שחושב שאני מגזים מבחינת אלימות, אז זו חטיבת הביניים של בית הספר הזה:

ויעל לא ממש כעסה, גם חשוב לומר 😃 אבל לפעמים, כסמי-קיבוצניקית עם כבוד עצום לתקנון, קשה לה עם האנרכיזם שאני מנחיל לילדים שהוא חיוני לדעתי במדינה כאוטית ומתפוררת.

-הגענו למסעדה גיאורגית מאד מקומית- אני: יעל, הזמיני לי כוס צ'הצ'ה ולך כוס יין. יעל, מדברת עם המאמא המקומית: הזמנתי! - שתי דקות אחר כך - חצי ליטר צ'הצ'ה וליטר יין. אני לא יודע אם מתנהל משא ומתן לחלץ אותי אבל אני לא מרגיש את השיניים.

ופתאום הבנתי שבישראל וכנראה שלא רק בה אבל בעיקר בה כי אותה אני מכיר, מוזיקה היא כלי נשק. שמשמש להשתלטות על המרחב. גם ובעיקר השתלטות עוינת. וברגע שהבנתי את זה, אני לא יכול לשאת אותה.

נכתב בזמן האזנה כפויה ל"השם אוהב אותי" ו"מהפיכה של שמחה כי כולנו משפחה". 1. עם כזו משפחה, עדיף להיות יתום וערירי. 2. השם לא אוהב אותך. אפילו אם הדמון השטני והכושל הזה קיים, הוא לא מסוגל לאהבה.

אני מקפיד לדווח לרשות הפרטיות על הפרות שונות. אחת מהן היתה מזעזעת למדי והניבה קנס של 64000 ש"ח לעיריית בית שמש. שזה קצת כמו להעביר מכיס אחד לכיס שני ועדיין. ההליך נגד הספק עדיין בדרך ושם אני ממש מקווה שיהיה קנס משמעותי. www.themarker.com/news/2026-09...

themarker.comקנס של 64 אלף שקל לבית שמש — לאחר שמידע רפואי על תושבים נחשף באתר שלהמידע אישי של 4,600 מתושבי העיר נחשף, כולל מידע רפואי ■ עיריית בית שמש הפרה את תקנות הגנת הפרטיות, משלא ציינה במסמך ההגדרות של מאגר הרווחה שהאתר מוחזק על ידי ספק חיצוני

טוב אז יאדה-יאדה-יאדה ואני בגיאורגיה. בבאטומי. שותה את אחד היינות הכי טובים ששתיתי בחיי. בבבר יין מקומי שנקרא Midi. יעל אמרה שזה מזכיר לה שלנקרלה, מאד חזק אבל לא טאניני בכלל. MIRAIANIS MARANI. היינות פה ממש טובים. בגדול באטומי חביבה מאד א-ב-ל אנחנו עוד מעט נזוז לטיבליסי.

מה שכן, למרות שאני עובד אולטרא קשה בכל מיני מיזמים. אני ממש שמח ומתרגש לקראת ה-11.10, כי אז אני מתחיל את התואר השני.

אגב, מתי אפשר לומר ש*סיימתי* תואר ראשון? נותר לי רק הציון של עבודת הסמינריון שהוגשה לפני ארבעה חודשים. אחרי זה אפשר לומר רשמית שנגמר? או רק אחרי הטקס?

הייתי אתמול בשוק הפשפשים. מקום עם ויניב ממש כיפי ויש שם גם גלריות ושוק לילה קטן. באחד הדוכנים פגשתי אמן צעיר עם עיניים טובות וחיוך טוב וממש אהבתי את אחת היצירות שלו שעכשיו תלויה בחדר שלי. סליחה שהבאתי תוכן מהרשת המתחרה אבל ממש נהניתי מאותו ערב והכל היה נהדר.

אז דירה אני לא עובר אבל התפנה לנו חדר בבית ואני... אני... אני מקבל סוף סוף אחרי הרבה יותר מעשרים שנה חדר משלי ולבד לגמרי. נכון, אני לא אשן שם אבל יהיה לי חדר משלי שאני קובע איך שהוא יראה. הוא לא יראה כמו man cave קלאסי. תהיה בו שידה נאה, ספרים נאים, ספסל ביתי עתיק ותאורה נעימה.

מאד נהניתי להכניס פרופורציות לסערת ה AI יקח את העבודה לכולנו בכנס של גיקטיים. לפעמים טוב להיות זקן ציני ומריר. גם יצאתי רזה בחלק מהתמונות אז אני שמח.

אבל למה אני צריך לצום? אני לא אל שכשל להגן על בית המקדש שלו (!) שהאל היהודי הזעפן יצום ויבקש סליחה מהעם שלו. אנחנו מנרמלים פה תרבות של כשלון. אני עובר לאלים הרומיים, סורי.

אחחחח תשעה באב, היום שבו הרבה אנשים מ-ז-ו-ע-ז-ע-י-ם מכך שאנשים אחרים אינם חולקים איתם את הערכים שלהם ומסרבים להתאבל. החוצפה! לא יעלה על הדעת! מייד לחוקק עוד חוק!

אחותי הביאה ילדים בגיל נורמלי יחסית והיא צעירה ממני ב-3.5 שנים אז יש לה ילדים ממש קטנים וגם חיות בבית. אני כל פעם נפעם מכמה אנרגיה הם דורשים. אני הספקתי לשכוח. אבל... זה הופך אותך לצעיר, העניין שיש מישהו שממש צריך אותך להשרדות היומיומית גם גוזל אנרגיה אבל גם מעניק במידה מוזרה משהו אנרגיה חזרה.

אחותי אומרת לי שאני כבר ממש מתנהג כמו פנסיונר מבחינת החיים. יש בזה משהו. הלחץ המטורף לייצר כסף פסק. אני דואג לאלו שבבית והכל אבל ממש לא טיפול יומיומי. מבחינת עבודה אני עובד קשה אבל בשעות שלי וגם יש הבדל בין לעבוד קשה עם משמרת שניה בבית לבין לעבוד קשה אך לחזור לבית נקי ומסודר ולשתות קפה בנחת.

מצד שני, זה אומר שאני חווה משבר גיל המעבר. הרבה אומרים לי להנות מזה, שאין לחץ. אבל החיים הם לא מסלול מירוץ שמי שמגיע ראשון לקו הסיום מנצח. יש לי בהחלט פינג בלב כשאני רואה אבות בגילי משחקים עם תינוקות, פעוטות או ילדים. יעל אומרת שאני פשוט צריך נכד. כנראה שזה נכון.

חזרתי מנופש משפחתי בהרכב מלא של שבוע בקפריסין, וילה מהממת לא רחוק מפאפוס. כמה עלתה וילה שיכולה להכיל 12 אורחים בנוחות, עם בריכה, לשמונה לילות? 9300₪ לשבוע (כאמור ל-12 איש). מחיר כמעט זהה ללילה *אחד* בוילה מקבילה בגדרה. וזו היתה עוד האלטרנטיבה הזולה.

ועוד קצת: הכל ממש לא מושלם בשום מקום שוחחתי עם לא מעט קפריסאים יקרים ולכל מקום יש את הר הצרות שלו אבל סליחה שאני אומר, ברגע שלוקחים ממך את הוודאות של מה יקרה מחר והחיים שלך הופכים לכאוב מתמשך ...זה אחד הדברים שהכי קשה להתמודד איתם ואנשים שחיים עם ממשלה נורמלית לא יכולים להבין את זה.

תמיד תהיתי איך זה לעבור את ה sweet sixteen כמו בספרים או את תחילת שנות העשרים כמו בסדרות הטלוויזיה ברווקות סוערת. אבל שנות העשרה שלי עברו במשחקי מחשב ושנות העשרים שלי עברו בסופת טיטולים ופעוטות. כנראה שאדע רק בגלגול הבא.

אז הטלוויזיה יצאה מהבית ועברה למעונה החדש. אני ויעל עמלנו על להזיז את השידה היפה מהקיר הצדדי אל מרכז הבית. אני התמלאתי בעליצות גדולה. רן של פעם: יאי! זה הזמן לבירה! רן של היום: אני שמח כי עשיתי דה-קומפוזיציה לסלון שלי. במקום להתמסר לתבנית הנורמטיבית ישראלית שבה הסלון בנוי לטלוויזיה...[1000 מילה כאן]

באמת בשנה האחרונה מאד השתניתי מהמון מבחינות: רגשית, אינטלקטואלית, גם גופנית. אבל באמת חלק מהשינויים בלתי נסבלים. אבל זה מה יש ועם זה נצטרך לנצח (או להפסיד).

בסוף היא קנתה לי 🕺 מתנה לכבוד יום ההולדת *שלה* ❤️ וכמובן שבהיותה קומוניסטית קשוחה שבראשון למאי הולכת עם בגדים אדומים וצורחת ססמאות של קרל מרקס מהגג, זה אפילו מוערך יותר.

Ran Bar-Zik@barzik.bsky.social

בינתיים במקום רולקס היא שלחה אותי למכון הכושר לעשות תרגילי כוח קשוחים וכפרס ללכת לשחות 10 בריכות. bsky.app/profile/ybar...

לשם הבהרה: לא סאבמרינר (גם ככה זה עולה מעבר למה שאנחנו מוכנים לשלם), דגם אחר עם הרבה יותר משמעות מבחינתי וכמובן שצנוע יותר במחיר.